מה זה גן בשיטת אדלר חלק ג
בחלקו השלישי והאחרון בסידרה אפרט על שיתוף, התייעצות ובקשה לעזרה.
בחלקו הראשון נכתב על איך מעלים את תחושת השייכות לילד, ובחלקו השני איך מקנים לילד עצמאות,מלמדים אותו לקחת אחריות על מנת שירגיש מועילות.
כאשר אנו מדברים על שיתוף בגן ילדים, הכוונה היא שההתייחסות שלנו אל הילד היא כאל שווה בשווים ולעובדה שגילו צעיר וקומתו נמוכה, אין השפעה על הדיאלוג השיויוני בין המחנכים לילד.
המחנכים מנהלים יחסי כבוד ושיתוף עם הילד תוך דיבור בגובה העיניים. כאשר אנו מדברים על שיתוף בגן ילדים, אנו מדברים על תפיסה האומרת שכל הידע אותו הילדים רוכשים בפעילויות השונות בגן, נמצא אצלם מראש ומתוך הקשבה ועניין משותף אנו חולקים איתם את הרצון לידע ועוזרים להם לפתח אותו.
בתוך המקום של חלוקת הרצון לפיתוח הידע, אנו מאפשרים לילד לפתח את אישיותו הלמדנית והחוקרת, למצוא ולפתח בעצמו מקורות חקר ויכולות לימודיות בעזרת השיתוף בחלוקת הידע.
אנו נותנים מקום ולגיטימיות לרצון הילד לחקור ומקום לחשיבה יצירתית.
הילד מגיע בעצמו אל המקומות המעניינים אותו והדיאלוג המתנהל עם המחנך מביא את הילד להבנה שמקורות הידע הם אינסופיים והם קיימים בכל יצור סקרן.
המחנך בגן ילדים אינו חושש מהתייעצות עם הילד, זאת מתוך התפיסה השיוויונית כי הוא אינו יודע הכל, הוא מרשה לעצמו לטעות ולהראות כמו שאינו מושלם וזקוק לעזרה ולעצה.
מחנך המרשה לעצמו להתייעץ ולבקש עזרה, הוא מחנך חזק בעל ערך ועם ביטחון עצמי, היכול לשמש מודל וחיקוי לילד.
שיתוף התייעצות ובקשת עזרה, הן שלוש דרכים בהן אפשר לתת לילד, תחושה של חשיבות, ערך ושייכות בגן ילדים.
דוגמא לשיתוף במפגש בוקר
בתחילת כל עונה אנו מנהלים דיון. מופנית לילדים שאלה: מה הם יודעים על העונה ומה הם רוצים לדעת.
תשובותיהם ומחשבותיהם נרשמות כפי שהו נאמרות ומתוך זה נבנה את תוכן המפגשים הבאים.
בקבוצת הבוגרים המחנך מתייעץ עם החברים ונותן להם זכות הצבעה בנוגע לניהול סדר היום – והרב קובע. כלומר הילדים יכולים לבחור אם לצאת לטיול או לצאת לחצר המשחקים.
בקבוצת הילדים יש שניים אשר בחרו לקחת אחריות על בדיקת מזג האוויר ולשתף את הילדים והמחנך בידע שאספו על מזג האוויר החזוי ומההתרשמות החזותית שלהם לאחר שיצאו ובדקו את מזג האוויר בחוץ ועי"כ הם נותנים לקבוצה ולמחנך אינפורמציה שעוזרת לבחור את הפעילות שתעשה הקבוצה.
מידי פעם במפגשי בוקר, הילדים יכולים ומרשים לעצמם להיות סוערים ובלתי ממוקדים, המחנך אינו משליט מרות ואינו מנסה לשלוט בסערה של הקבוצה.
המחנך מנסה לשמור על החוקים שנקבעו, והם כאשר אני המחנך מדבר- אתם שותקים. כאשר אתם מדברים- אני שותק.
אם הקבוצה אינה מתנהלת ע"פ החוקים שנקבעו, יש לחכות בשקט. עם הגיע זמן המפגש לסיומו, המחנך משתף את הילדים בקושי שחווה, עקב הבחירה שלהם לא להקשיב ולפרוץ את גבולות המפגש.
התוצאה היא שעכשיו אנו נלך לאכול ארוחת בוקר וסדר היום שלנו ימשיך כרגיל.
שיתוף יכול לבוא לידי ביטוי בתוכן מזדמן המובא על ידי אחד הילדים המרגיש שיש לו רצון/צורך ומקום לשתף בחוויות החיים ולהפוך את החוויה לתוכן המעניין את כל החברים.
מכיוון שהילד הורגל ביחסי שיתוף הוא ירגיש בטוח להביא את החוויה הכי משמעותית עבורו לקבוצת השווים שהם חבריו.
דוגמא לשיתוף של ילדה בת 3 עם חבריה בגן
בבוקר יום א' נכנסה אחת מהחברות בקבוצת המתבגרים (גילאי 3) בליווי אמה אשר הביאה עוגה עם סוכריות, עוגה שהוכנה בבית ע"י האם והילדה. שאלתי את החברה, לכבוד מה העוגה והיא ענתה בטבעיות: "נפרדתי מהמוצץ ורציתי לעשות מסיבה עם החברים".
מהמקום המופלא הזה ומהתשובה של ילדה הרגילה לשיתוף ובוחרת לשתף את חבריה בקבוצת השווים שלה, לחלוק איתם את אחת החוויות המשמעותיות בחייה,
התחלתי לבנות תוכן למפגש, אשר סבב סביב תחושת הפרידה, עידוד ושיתוף של כל החברים בקבוצה.
בעקבות המקום שניתן לחברה במפגש החליטו מיוזמתם עוד שישה חברים להיפרד מהמוצץ ולהצטרף למסיבה. ארבעה חברים שיתפו את שאר חבריהם בתחושה שהם עדיין זקוקים למוצץ ובחרו להישאר איתו בגבולות המיטה.
יש להדגיש כי רק החברים שהרגישו בשלים רגשית לפרידה הצטרפו ועם זאת היה מקום רב לשאר החברים אשר בחרו אחרת.
שיתוף, התייעצות ובקשה לעזרה הן שלוש דרכים בהן אפשר להעניק לילד בגן תחושת שייכות, ערך וחשיבות.
חברה אחרת אשר לאחר המסיבה בחרה להישאר עם המוצץ, קיבלה נעליים חדשות בבוא האביב, וביקשה מאמא לא לזרוק את הקופסא כדי שתביא אותה לגן,
לקשט אותה ביחד עם חבריה ולהכריז עליה כבית למוצצים, אשר יהיה ליד מיטתה בביתה.
המחנך מאפשר ומכיל את הצורך של החברה, נותן לה לגיטימיות מלאה לנהל את תהליך הפרידה מהמוצץ בדרכה, בקצב שלה, על פי הזמן הוא היא חשה בשלה להצטרף אל קבוצת השווים שלה.
שילוב זה בא לידי ביטוי בתכנים ובדברים העולים לסדר היום ממפגש הבוקר.
