אחידות ושונות בין ההורים בהצבת גבולות
אחת הסוגיות המשמעותיות ביחס להצבת גבולות נוגעת לשאלה עד כמה ההורים צריכים להיות מתואמים ביניהם ביחס לגבולות שהם מציבים לילדיהם.
רבים נוטים לחשוב שבני זוג חייבים להיות תמימי דעים בנוגע להצבת גבולות בביתם, אחרת הילד עלול "להתבלבל". אולם אמירה זו, גם אם יש בה גרעין של אמת, אינה ניתנת ליישום אמיתי. כל עוד הילד גדל עם זוג הורים, קיים סיכוי סביר שהם יתקשו להגיע להסכמה מושלמת בינהם בסוגיית הגבולות.
במקום זאת, או שהם ימצאו את עצמם מתווכחים ללא הרף על הנושא "כדאי להגיע להסכמה בכל מחיר", או שאחד מהם יידחק הצידה, וההורה האחר הוא זה שיציב את הגבולות ויקבע את חוקי הבית לבדו. שני הפתרונות הללו אינם בהחלט רצויים.
ממה רצוי להימנע בנוגע להצבת גבולות?
אנו נוטים להאמין כי הגבולות שמציבים ההורים לילדיהם אכן צריכים להיות דומים, אך זאת בעיקר לגבי נושאים חשובים ועקרוניים עבורם.
בנושאים מהותיים פחות עשוי להיות שוני בגישות ההורים, אך בכל מקרה חשוב שהם יכבדו זה את גישתו של זה ולא יסתרו האחד את השני.
כאשר ההורים חלוקים בינהם ומעבירים לילדם מסרים סותרים לגבי נושאים מהותיים הנוגעים לחינוך שלו, או כאשר הם סותרים ללא הרף זה את זה ומבטלים החלטות האחד של השני – הדבר אכן עלול לבלבל את הילד ולפגוע בתחושת הביטחון שלו.
במצבים מסוג זה, הילדים קולטים עד מהרה "מי נגד מי" ומי מרשה מה, והם עלולים לנהוג במניפולטיביות: לבקש דברים מסויימים מאבא ואחרים מאמא, או אף גרוע מכך – לקבל איסור מאבא ואז לגשת לאמא כדי "שתהפוך" את החלטתו של אבא וכו'.
בבית ששוררת בו אווירה כזאת, הילד עלול להרגיש שאין לו בעצם על מי לסמוך.
לכאורה הוא מצליח לתמרן בין הוריו "לטובתו", אך לאורך זמן הוא עלול לאבד את תחושת הביטחון והסמכות שמקנים לו ההורים.
מה כדאי לעשות בנוגע להצבת גבולות?
לכן, בנוגע לנושאים עקרוניים עבורכם, מוטב שתשוחחו בינכם מראש ותנסו ללבן את חילוקי הדיעות כדי שהמסרים המוצגים לילד יהיו עקביים וברורים למדי. במקביל, גם לגבי נושאים עקרוניים פחות, קבעו בינכם כללים מוסכמים שלפיהם אין לבטל זה את החלטתו של זה.
לעומת זאת, יש נושאים רבים אחרים שבהם ניתן לאפשר לכל אחד מכם מידת מה של חופש פעולה ומרחב, לקבוע את החוקים והגבולות כראות עיניו.
ממש כפי שילדים מסוגלים לקלוט עד מהרה שחוקי הבית אינם זהים לחוקי הגן או לחוקים בביתם של סבא וסבתא, כך הם מסוגלים להבין שיש דברים שמותר לעשות עם אמא ואסור לעשות עם אבא, ולהיפך.
שונות כזאת, כל עוד היא מתקיימת במינון סביר, לא זו בלבד שאינה פוגעת בילד, היא אף עשוייה לחזק את ביטחונו העצמי, שכן היא מקנה לילד גמישות חשיבתית ומלמדת אותו להתאים את עצמו לחוקי המסגרות השונות בהן הוא נמצא.
הורים על הקו מקנים ביטחון!
